<h1>המנהיג הלכ' פסח — דיני חמץ</h1>
<h2>דף יז.</h2>
י"א שאין לתת מלח במצות בפסח משום דמחמעא, [ומביאין ראיה מפ' לא יחפור [ב"ב י"ז ע"א] מרחיקין את המלח מכותלו של חברו, ומההיא דותיקא [פסחים ל"ט ע"ב] דבמשחא ומילחא שרי, ובמיא ומלחא אסור, ועוד דמצה נקראת בלא מלח מההיא דשלש עורות הן מצה וחיפה ודפתרא בשבת [ע"ט ע"א] ובגיטין [כ"ב ע"א], ובמנחו' מצה דלא מליח ולא קמיח ולא עפיץ וכו']. ואין הטעם זה מבואר [דההיא דלא יחפור אין הטעם משום חימוץ אלא משום מתונא שדבר לחות מפיל הכותל ודותיקא] כי כל המנחו' באות מצה [מנחות נ"ג ע"ב] והיה בהן מלח, אלא משום דמצה עשירה היא, ובלילה הראשו' הוא דאין נותני' מיכאן ואילך שרי.
